הבחירה שלנו במקצוע נובעת משיקולים כמו כסף, עניין, מעמד חברתי, ביטחון תעסוקתי והגשמה עצמית, אבל גם ממניעים שאיננו תמיד מודעים להם. כמה אנשי מקצוע מסבירים כאן את מכלול השיקולים וגם מצביעים על כך שככל שעובר הזמן מערכת השיקולים משתנה .
"בגיל צעיר יותר, הכסף מדבר אליך יותר. עם הזמן התגמולים המוחשיים הולכים וגוברים, עד שמגיעים להחלטה שאולי כדאי לחשוב. אנשים עוברים תהליך, כאשר המשקל של השיקולים החיצוניים יורד בשנות הארבעים ועולה המשקל של השיקולים המהותיים. ואז הרבה מהם עושים שינוי של אמצע החיים, בחיפוש אחר מקצוע שייתן להם סיפוק והרגשה טובה".
ניסוח מטרות קריירה ומודעות עצמית
ניסוח מטרות קריירה ריאליות ומשמעותיות מחייב מודעות עצמית - מודעות לערכים, לציפיות, לשאיפות וליכולות בתחום העבודה.
מודעות עצמית ככלל ובתחום העבודה בפרט, אינה טריוויאלית ומובנת מאליה. מחקרים מצביעים על כך שאנחנו לא מכירים את עצמנו ולא מודעים לעצמנו כפי שלעיתים נדמה לנו.
ציפיות ושאיפות: לא תמיד אנחנו יודעים להגדיר מה אנחנו מצפים מעצמנו בתחום העבודה. במציאות, השאיפות שלנו מפנות מקום להחלטות שהן לרוב תגובתיות לנסיבות ולאירועים. חלק מההחלטות שאנחנו מקבלים מותאמות יותר למה שאחרים מצפים מאיתנו, ופחות למה שאנחנו באמת רוצים או שואפים אליו.
כישרונות ויכולות: המודעות שלנו לכישרונות וליכולות שלנו לא פעם לקויה. לעיתים רחוקות אנחנו מנתחים את ההצלחות שלנו או אי ההצלחות שלנו, במונחים של הכישרונות והיכולות שהובילו אותנו להצלחה או לאי ההצלחה. יש מבינינו שמגזימים בהערכה העצמית של הכישרונות שלהם, ויש כאלה שבאופן שיטתי לא מעריכים את עצמם, ולא זוקפים לזכותם כישרון כלשהו.
לכן חשוב לבצע, מוקדם ככל האפשר, תהליך מתוכנן של היכרות עם עצמנו. בסופו של תהליך זה נוכל להגיע למודעות גבוהה יותר, לגבי דפוסי קבלת ההחלטות ואופן התפקוד שלנו בעולם העבודה.
תהליך ההכרות העצמית
תהליך ההכרות העצמית במהותו הוא תהליך של איסוף מידע בשלושה תחומים:
ערכים לגבי עבודה: אתגרים תעסוקתיים, העדפות בתחום העיסוק (עצמאות, ביטחון כלכלי, שכר, כוח ושליטה, ייעוד...) , תנאי עבודה מועדפים ( אופי ההתקשרות והסטאטוס התעסוקתי, גמישות בשעות עבודה...) וסדר העדיפויות בניהם.
כישרונות ויכולות שיש לנו, בצד אלה שהם לדעתנו חסרים או חלקיים.
סביבת העבודה המועדפת: סביבת עבודה פיזית ( מיקום, צפיפות, שעות עבודה ...) וסביבת עבודה אנושית ( עבודה בצוות, קשר עם עמיתים, ממונה...)
נכון כי המידע יאסף במהלך מפגש עם יועץ. במפגש היועץ והנועץ מבצעים ברור שיטתי של העבר האישי של הפונה: היסטוריית הלימודים, ההיסטוריה התעסוקתית, ההיסטוריה ההתנדבותית, תחביבים ועיסוקים אחרים. תוך כדי התשאול מתבררים הערכים והציפיות, התחומים או העיסוקים המועדפים, סביבת העבודה הנעימה יותר והנעימה פחות, אירועי ההצלחה ואי ההצלחה, וכך לאט לאט נבנית התמונה השלמה של האני הייחודי בעולם העבודה.
ככל שהמודעות לאני גבוהה יותר, כך המטרות התעסוקתיות שתוגדרנה לטווח הקצר ולטווח הארוך תהיינה יותר ריאליות, משמעותיות ומספקות יותר. מתברר כי מטרות ויעדים תעסוקתיים שהם ברורים ומשמעותיים לפרט, מקדמים את ההצלחה התעסוקתית.
